תאגידים – ההבדלים בין חברה, שותפות ועמותה
בעולם המשפט מוגדר תאגיד כאישיות משפטית נפרדת, המוקמת על ידי אדם או קבוצת אנשים למען מטרה מסוימת אשר מונחית על ידי חוקים ותקנות מתחום דיני חוזים. מכיוון שמדובר באישיות משפטית, לתאגידים ישנן חובות וזכויות, הם רשאים להתקשר עם צדדי ג' וניתן לתבוע אותם ולתבוע בשמם. ישנם שני סוגים של תאגידים:סוג אחד הוא תאגיד ציבורי, אשר מוקם על ידי המדינה ומצוי בשליטתה. תאגדים אלו מוקמים מכח החוק והם פועלים בשדה הציבורי. לתאגידים כאלו משתייכים רשות הדואר, עיריות, בנק ישראל וכדומה. הסוג השני הוא תאגיד פרטי אשר פעולותיו הם בתחום המשפט הפרטי. תאגידים פרטיים כוללים חברות, שותפויות, אגודות שיתופיות ועמותות.
חברה היא התאגיד מהזן הנפוץ ביותר. חברות קמות לאחר הגשת בקשה אצל רשם החברות לרישומן. להגשת הבקשה נלווים עותק מתקנון החברה, הצהרת דירקטורים והצהרות של בעלי מניות. ישנן חברות שבוחרות להגביל את האחריות של בעלי המניות, ובמצב כזה החברה שתוקם תהיה חברה בע"מ. לאחר בקשה של חברה מסוימת, רשם החברות בודק את מטרות החברה מבחינה חוקית ואת עמידתה בתקנות הציבור. כשחברה מאפשרת מסחר בבורסה, בארץ או בעולם, היא נחשבת חברה ציבורית. חברה שאינה נסחרת בבורסה היא חברה פרטית. פעילותה של חברה נובעת מההון שמסופק על ידי חברי האסיפה הכללית, שהם בעלי המניות. לאחר פירעון הנושים, בעלי המניות הם הנהנים מרווחי החברה. הללו ממנים דירקטוריון שישמש כגוף המנהל של החברה וקובע מדיניותה.
אגודה שיתופית היא תאגיד שרווחיות אינה נמנית בין מטרותיו והוא מושתת על עקרונות של שיתוף ושוויונות. אגודה שיתופית צריכה לכלול לפחות שבעה חברים. על מנת להקים אגודה שיתופית יש להירשם אצל רשם האגודות השיתופיות בהתאם לדין פקודת האגודות השיתופיות.
שותפות היא ניהול משותף של קבוצת אנשים, על פי רוב כעשרים חברים, למען הפקת רווחים. שותפות נוסדת על ידי רישום בהתאם לדין פקודת השותפויות, אולם הוא אינו מהווה תנאי הכרחי לקיומה של שותפות. זאת משום ששותפות פועלת מכח הסכם. החברים בשותפות מחויבים לצדדי ג' והאחריות במקרי רשלנות מוטלת עליהם באופן אישי.שותפות מוגבלת היא כזו שבה ישנה הגבלה על האחריות של חלק מחבריה. על מנת ששותפות תיחשב לשותפות מוגבלת צריך שיהיה בה לפחות שותף אחד שנושא בחיובי השותפות ולפחות שותף אחד שאחריותו מוגבלת בהיקף ההון שסיפק.
עמותה היא תאגיד שלא למטרות רווח הנוסד על ידי התאגדות של לפחות שני בגירים. על מנת להקים עמותה יש להציג את פרטי העמותה ותצהיר שנחתם על ידי מייסדי העמותה ולאחר מכן להירשם בפנקס העמותות. רשם העמותות בודק את החוקיות של העמותה, את מטרותיה ואת התאמתה לחוקי מדינת ישראל בהתאם לחוק העמותות. כל עמותה נדרשת למנות אסיפה כללית, ועד מנהל וגם ועדת ביקורת שתשמש כגוף המבקר את העמותה.
בהקמה של כל אחד מהתאגידים הנ"ל ילווה עורך דין מתחום התאגידים את מקימי התאגיד, הוא יסייע ברישום אצל הרשם הרלוונטי ובאיסוף המסמכים שנדרשים. במקרה של הקמת עמותה, משפטן יבחן כי העמותה מוקמת למטרות חוקיות. בהמשך התהליך עורך דין ילווה את התאגיד בשלבי ההקמה ובפעילותו השוטפת, גם במקרה של התנהלות מול הרשויות, הערכאות וצדדי ג'. עורך דין ילווה את התאגיד גם במקרה של פירוקו.
באחד מפסקי הדין בערעור אזרחי בו תבע מנהל מע"מ אשדוד את מכון טיפול בשפכי אשקלון וביקש לחייב את המכון בתשלום מע"מ, בחן בית המשפט את סיווג הנתבעת כמוסד כספי ללא רווח או עוסק מורשה. בית המשפט דן בשאלה: "האם התאגדות בשותפות היא פעולה מלאכותית כפי שמשתמע בחוק מע"מ?". השופטים קיבלו את פסיקת המחוזי שקבע כי שותפות היא אישיות משפטית נפרדת והכיר בזכות להתאגד בה. בפסק הדין שניתן הוחלט כי הדין הוא עם הנתבעת, אולם צוין על ידי השופטים שלא נערך בירור מקיף בנושא מלאכותיות הקמת הנתבעת ושלא הוצגו ראיות מספקות בפני בית המשפט המחוזי.