הייתכן שחברה שאינה פעילה לא מחויבת בדו"ח למס הכנסה?
בשנת 2008 נערך דיון במחוזי בתל אביב בעניינו של צבי אברהם, נהגו של הזמר צביקה פיק, על הרשעתו בעבירות מס עלתה תהייה על האפשרות שחברה לא פעילה אינה מחויבת בדו"ח למס הכנסה. צבי אברהם שולט בשתי חברות, אחת חברה לכח אדם ואחת חברת הסעות, שנסגרו במהלך האינתיפאדה השנייה. לאחר סגירתן החברות לא הגישו דו"חות למס הכנסה והועמדו לדין בשל כך ובשל אי העברת ניכויים בסך 180 אלף ₪. על צבי נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל על ידי השופט חנן אפרתי והחברות נקנסו בקנס על סך 15 אלף ₪.
עורכי הדין גלעד ברון ואורי גולדמן ממשרד גולדמן-ברון ערערו על ההחלטה במחוזי בטענה כי סעיף 216 לפקודת מס הכנסה מחשיב אי הגשת דו"ח במועד כעבירה, אולם מדובר על מועד ההגשה ולא על חובתה. עורכי הדין טענו שסעיף 131(5) לפקודה כל חברה שהכניסה כספים בשנת מס חייבת בהגשת דו"ח (גם במקרה של הפסדים), ומשתמע מכך שאם החברה לא הכניסה כספים כלל, אין היא מחויבת בהגשת דו"חות. היות שהחברות של אברהם צבי הפסיקו את פעולותיהן כליל, ולכן לא הייתה להן כלל הכנסה, הרי שהן פטורות מהגשת דו"חות.
נגד הטענות של עורכי הדין טענה עורכת דין ליאת מנור מפרקליטות מיסוי וכלכלה שהפרטים אינם רלוונטיים מכיוון שהחברה עודנה רשומה ברשם החברות, ולכן עליה להגיש דו"חות גם אם אינה פעילה. מנור הוסיפה כי מס הכנסה אינו יכול לדעת מה מתרחש בחברה והיא טענה שיש פסיקות התומכות בעמדתה.
לאחר דיון בנושא השופטים דבורה ברלינר, זאב המר וצבי גורפינקל המליצו לקצר את תקופת המאסר שניתנה לצבי. השופטים לא נדרשו לסוגיה המהותית ורק הדגישו שאם מאסרו של צבי לא יקוצר הם יתנו פסק דין עקרוני לגבי השאלה המשפטית העקרונית. קשה לקבוע מה הייתה התוצאה המשפטית במקרה שהשופטים היו נדרשים לסוגיה הזו אך מכיוון שדרישתם כוונה כלפי המדינה, ולא כלפי צבי שימשוך את הערעור, ניתן להניח שהשופטים נטו לדעה לפיה חברה לא פעילה אינה מחויבת בהגשת דו"חות. עורכת דין מנור הודיעה לאחר מתן פסק הדין, שהמדינה מוכנה לקצר את מאסרו של צבי לאור הנסיבות הקשות שבהן הוא מצוי, כך במקום 20 חודשי מאסר בפועל הוא ירצה את עונשו בעבודות שירות של שישה חודשים בלבד, על אף שהדו"חות לא הוגשו והניכויים לא הועברו. עם זאת, ובנוסף לקנס שהוטל על החברות, הקנס שהוטל על צבי גדל מ-3,500 ₪ ל-25 אלף ₪.