גם היום, לאחר תיקון 25 לחוק החברות ותיקון 14 לחוק העמותות, עדיין עולה מעת לעת השאלה האם לצורך פעילות מלכ"רית יש להקים עמותה או חברה לתועלת הציבור? משרד המשפטים ביטא בצורה ברורה את המגמה להאחדת ההנחיות, הרגולציה וחובות הדיווח כך שיחולו על עמותה ועל חל"צ באופן מהותי. מדיניות זו באה לידי ביטוי בכללי הניהול התקין שחלים על עמותה ועל חל"צ. ראוי להתייעץ עם משפטן מתאים בטרם בוחרים במסגרת פעילות מתאימה. בדברים הבאים יוצגו המדדים הרלוונטיים לבחינת השאלה הזו.
חל"צ היא חברה שמתקיימים בה שני תנאים: בתקנון שלה ייקבעו מטרות ציבוריות בלבד; והתקנון יאסור חלוקת רווחים, או חלוקה של נכסים וזכויות, לבעלים. למעט ייחוד זה, חל"צ הנו גוף משפטי שאפשר לרכוש בו בעלות ושליטה וניתן להקנותן על ידי מניות המונפקות לבעלי המניות. למרות היסוד הקנייני בבעלות, לא מדובר במניות שמקנות זכות לרווחים. גם אם קיימים רווחים, אסור לחלקם לבעלי המניות. למותר לציין שלרוב גם הערך הכלכלי שלהן אינו רב.
לחל"צ ישנו מאפיין נוסף אשר מבדילה מעמותה: ניתן להקימה ולתפעל אותה בבעלות של בעל מניות בודד, בין אם מדובר באדם ובין אם בתאגיד, על אף שזוהי חברה ציבורית. אולם בעלות יחידה מתאפשרת רק אם הפעילות הזו אינה זקוקה לכסף ציבורי שמחייב ניהול תקין או אישור כמוסד ציבורי המצריך חמישה או שבעה בעלי מניות. לפיכך שליטה בתאגיד המלכ"רי תתאפשר רק על ידי מימון עצמי של היזם. במידה והיזם יחליט לקבל מימון ציבורי ההמלצה היא לקבוע בתקנון התאגיד יסודות של שליטה. אותם יסודות יכללו תנאים שיקנו ליזם הגנה מהרחקה ומפגיעה בזכויות השליטה בכך שיקבעו את תנאי השליטה, את התנאים לקבלתם של חברים ונוהל הצבעות באסיפה הכללית. במקרה שהמבנה התאגידי אינו למטות ציבוריות בלבד הרי שהוא עמותה, כל עוד הוא עומד בתנאים הנדרשים בחוק.
בזמן האחרון אנו עדים לפתיחותו של רשם העמותות בכל הנוגע לפעילות עסקית של המלכ"ר בכך שהוא מאפשר פעילות עסקית המניבה רווחים לצורך מימון עצמי, בתנאי שפעילות זו אינה העיסוק המרכזי של העמותה ואינה כפופה למטרות שחורגות ממטרותיה המוצהרות של העמותה. על פניו נראה כי עמותה מתאימה לפעילות עסקית נלווית, מאחר שחוק העמותות מאפשר לפעילות עסקית לצורך מימוש הפעילות המלכ"רית, להיכלל מראש במטרות הרשומות. אולם אישור רטרואקטיבי של חל"צ לפעולה שחורגת מהמטרות שבתקנון יינתן באישור של בית המפשט באסיפה הכללית, ואין כל ודאות שהליך מסובך זה יצלח. רצוי לקבוע בתקנון שמוגש לאישור פעילות עסקית למימון המטרות העיקריות ולקוות שרשם ההקדשות יאשר זאת גם לגבי חל"צ. הגדרות ברורות כמה שיותר של מטרות המלכ"ר יגדילו את הוודאות שבמקרה שהעמותה/חל"צ תפורק אזי נכסיה לא יעברו למטרות שחורגות ממטרותיה.
בחל"צ חבר חיצוני, שאינו אחד מבעלי המניות, זכאי לכהן בוועדת ביקורת, אולם נאסר עליו להיות בעל השליטה או נציג שלו. אפשר למנות איש מקצוע מתחום הביקורת לוועדה ולתגמל אותו תמורת הופעה בישיבות הוועדה בסכום גבוה יותר משל חבר רגיל. חוק העמותות, מאידך,מאפשר למנות רק מקרב חברי העמותה את חברי ועדת הביקורת. זאת ועוד: בעמותה בלבד אפשר למנות איש מקצוע בתור גוף מבקר במקום ועדת ביקורת. איש מקצוע זכאי לקבל את שכרו בהתאם למקובל בעבור ביקורת שיבצע ולא רק כתמורה להשתתפות בישיבות. בחל"צ אפשר לשלם למקצוען חבר ועדת ביקורת רק תמורת השתתפות בישיבות ועדת הביקורת, שצריכים להיות בהן לפחות שני חברים. זוהי בעיה משמעותית, במיוחד לאור דרישות התיקונים לחוקי החברות והעמותות.
כמו כל חברה, חל"צ מחויבת במינוי רואה חשבון מבקר, וזאת ללא כל קשר להיקף המחזור הכספי שלה, וזאת בשונה מעמותה אשר מחויבת בכך רק בהתאם להיקף המחזור הכספי, שהיום עומד על למעלה מ-1.25 מיליון שקל.
לגבי פטור וביטוח, מהנחיות רשם העמותות עולה שבעניין זה אין כל הבדל בין עמותה לחל"צ, וזאת למרות שחוק העמותות כלל לא דן על כך. כל תאגיד מלכ"רי הרוצה לממש את האפשרות הזו, יצטרך לדאוג לכך שהתקנון יכלול את ההוראות המתאימות.